בתקופת התיכון הייתה לי ולעוד ארבעה חברים להקה, גרנו בירושלים באותה השכונה ומגיל צעיר נפגשנו לנגן יחד רק בסוף כיתה ט' החלטנו שאנו מפתחים את הנושא והקמנו את "גבי והנקניקיות", גבי היה הסולן של הלהקה, ארז היה הבסיסט, טל ניגן בגיטרה מובילה ואני הייתי על התופים.
בתור להקת תיכונסטים מפגרים דווקא היה נחמד, היו לנו בערך שתי הופעות בחודש, רובן באולם אירועים של בית ספר. זה היה די מגניב לראות את השמות שלנו מופיעים על לוח ההופעות בבית ספר ומדי פעם גם בלוח המופעים בעיתון.
ניגנו במשך ארבע שנים ביחד בכל מיני מקומות בילוי קיקיוניים בירושלים, כמעט שלא הרווחנו כסף אבל זו הייתה חוויה מדהימה, חיי הלילה שלנו היו הרבה יותר מעניינים מאשר של שאר הילדים בבית ספר ובאיזשהו מקום תמיד הרגשנו מיוחדים.
כשהתגייסנו הכול נגמר כל אחד הלך לדרכו מדי פעם אנחנו נפגשים בינינו ומנגנים קצת אבל לא יותר מזה, האמת שטני קצת מתגעגע ומשחק עם המחשבות שלי בניסיון חזרה אבל הכול נשאר בגדר המחשבה.
בתור להקת תיכונסטים מפגרים דווקא היה נחמד, היו לנו בערך שתי הופעות בחודש, רובן באולם אירועים של בית ספר. זה היה די מגניב לראות את השמות שלנו מופיעים על לוח ההופעות בבית ספר ומדי פעם גם בלוח המופעים בעיתון.
ניגנו במשך ארבע שנים ביחד בכל מיני מקומות בילוי קיקיוניים בירושלים, כמעט שלא הרווחנו כסף אבל זו הייתה חוויה מדהימה, חיי הלילה שלנו היו הרבה יותר מעניינים מאשר של שאר הילדים בבית ספר ובאיזשהו מקום תמיד הרגשנו מיוחדים.
כשהתגייסנו הכול נגמר כל אחד הלך לדרכו מדי פעם אנחנו נפגשים בינינו ומנגנים קצת אבל לא יותר מזה, האמת שטני קצת מתגעגע ומשחק עם המחשבות שלי בניסיון חזרה אבל הכול נשאר בגדר המחשבה.
